דיוויד קילגור - חובה לשבור את קשר השתיקה

השבוע נפגשתי בתל-אביב עם דייויד קילגור, לשעבר חבר הפרלמנט הקנדי (במשך עשרים ושבע שנים ברציפות)   ומזכיר המדינה לענייני אסיה והפסיפיק. קילגור, 67, עורך דין במקצועו, הוא אדם מרשים, חיוני ומתנסח ברהיטות . במסגרת תפקידו ביקר בשמונים ארצות  אך לישראל הגיע כאדם פרטי ובלתי תלוי כדי לספר על דו"ח "קציר הדמים".
קילגור  יחד עם דיוויד מאטס,  עורך דין המתמחה  בזכויות אדם בינלאומיות, נתבקשו ב-2006 על ידי הקואליציה לחקירת "פאלון גונג" לחקור האשמות של קציר איברים בכפייה המתבצעת לכאורה- על ידי הרשויות הרשמיות בסין בפעילי הפאלון גונג, בעודם בחיים. לטענתה מטרת קציר האיברים היא אספקת איברים להשתלות לצורך עשיית כסף כמקור מימון למוסדות הרשמיים של סין ולצבא. בתום החקירה ב-2007 חיברו הללו דו"ח חמור ביותר המאשר את ההאשמות ומדבר על כך שסין מבצעת לכאורה פשע נגד האנושות ומכיל המלצות להטיל סנקציות על כול הגורמים המעורבים. 
לטענת קילגור החקירה נתקלה בקשיים מכיוון שהיא מבוססת על הוכחות נסיבתיות: פעילי הפאלון גונג מומתים במהלך הניתוח או מיד לאחריו. איש לא נותר בחיים כדי להעיד ואף אין עדויות ישירות על מעשי הזוועה מפי הצוות הרפואי. לא ניתן גם לבצע ביופסיה בגופות מאחר והן נשרפות.
 מכאן הבעייתיות ביחסה של התקשורת העולמית ואף כאן בארץ לנושא.  קילגור רומז שיתכן שההתעלמות מהנושא נובעת בשל אינטרסים עולמיים כלכליים ופוליטיים.
דו"ח קילגור מתבסס על הקלטות של שיחות טלפון מאומתות עם אנשי צוות ההשתלות בבתי החולים המכילות הודאות  שפעילי ה"פאלון גונג" אכן משמשים מקורות להשתלת איברים. אשתו של מנתח העידה שבעלה הוציא באופן אישי קרניות מכ-2000 אסירי "פאלון גונג" שלא שרדו מכיוון שמנתחים אחרים הוציאו מגופותיהם איברים חיוניים אחרים וגופותיהם נשרפו. נשיא הפרלמנט האירופי אדוארד מקמילן סקוט שערך אף הוא חקירה באתו נושא ראיין בסין שני עדים שטענו שהכירו אנשים שנשלחו למחנות המיועדים לקצירת איברים ואף ראו במו עיניהם את הגופות החלולות במקומות בגוף מהם הוצאו האיברים.
החשדות הללו, ואפילו הם מתבססים בינתיים רק על הוכחות נסיבתיות, לא יכולות שלא לעורר את זיכרוננו בדבר חוסר האמון ואדישותו של העולם לקיומם של מחנות ההשמדה בתקופת מלחמת העולם השנייה ובדבר חלקם של אנשי רפואה נאציים בענויים ובהמתה של אנשים חפים מפשע שישמשו מאגר אנושי לנסיונות "מדעיים".
על כן אסור לתקשורת להחריש. צריך להמשיך לחקור ולשבור את קשר השתיקה.